tag:blogger.com,1999:blog-267322592011-04-22T00:14:44.275+03:00פוסטים סמי-שבועיים עם השירים שעשו לי את הסמי-שבוע (ופוטובלוג במסווה)ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.comBlogger121100tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1151268896850298722006-06-25T23:43:00.000+03:002006-06-25T23:54:56.856+03:00לא ראיתם את זה בא<br />אבל אם תלחצו על הלינק הבא תגלו עולם תוכן חדש ומגניב להחריד<br /><br /><a href="http://wire.wwbox.org"><span style="font-size:180%;">ממש כאן</span></a><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-115126889685029872?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1150788551583781182006-06-20T09:49:00.000+03:002006-06-20T10:32:07.863+03:00<img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/320/scan0003.0.jpg" border="0" /><br /><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="center">(מתוך סט שצולם במצלמה חד פעמית)</div><div align="right"></div><div align="right">.לא עדכנתי כבר יותר מידי זמן, אני יודע</div><div align="right">...בקרוב גם תבינו למה</div><div align="right"><p></p></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right">-עד אז, הנה פיסת נוסטלגיה קטנה משנות התשעים הפורות</div><div align="right">.אחד השירים היותר טובים שיצא לי לשמוע במסגרת של פסקול לסרט לא פחות טוב</div><div align="right">.אני מדבר כמובן על "הניצוץ" של ברי סחרוף/שרון רוטר, מהסרט שנגמרו לי כבר הסופרלטיבים לתאר אותו, קלרה הקדושה</div><div align="right"><p></p></div><div align="right">השיר מתאפיין בגוון קודר, ובהקשר הנכון גם מעט אפוקליפטי, אשר לוקח את המאזין לאן שמחוזות הדמיון שלו נותנים לו ללכת.</div><div align="right">המילים הטעונות-אך-נאיביות, בליווי הלחן ההרמוני-אך-מצמרר, יוצרים אצלי בכל פעם חוויית האזנה שונה לחלוטין, בהתאם למצב הרוח וגובה הווליום. ברוב המקרים אני פשוט עוצם את העיניים ונותן לכינורות לעטוף את כל החדר, למלא אותו, ולא לעזוב.</div><div align="right">העוצמה ההולכת ומתגברת של השיר הזה בחלק המושר וכן בחלק האינסטרומנטלי היא זו שהופכת אותו לפיסת שלמות באורך שבע דקות.</div><div align="right">זה אולי נראה כאילו אני מגזים, אבל השיר הזה מלווה אותי מאז שראיתי את הסרט בפעם הראשונה כשהוא יצא לאקרנים, והוא הצליח לא להמאס עליי מאז.</div><div align="right"><p></p></div><div align="right">.שזה הישג</div><div align="right"><p></p></div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=0b3f84ed66070ee1e3f192b843b3bc25731ee302">ברי סחרוף/שרון רוטר- הניצוץ</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-115078855158378118?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1149950948131009972006-06-10T16:50:00.000+03:002006-06-10T17:49:08.310+03:00<div align="right"></div><div align="right"> </div><div align="right">השבוע הגיע לידי דיסק שדרים של "אני אחכה" של אפרת בן צור</div><div align="right">אנחת נחת נפלטה מפי בזמן שהוא הונח במערכת שלי</div><div align="right">וניגן</div><div align="right">...וניגן</div><div align="right"><p></p></div><div align="right"></div><div align="right">כרגע מאזין לאלבום החדש הנושא את שמה</div><div align="right">צפו לפגיעות ישירות במערכת העצבים לקראת הפוסט הבא</div><div align="right"><p></p></div><div align="right"></div><div align="right">-בכל מקרה, לעניינינו</div><div align="right">את דפנה והעוגיות הכרתי לפני שנה</div><div align="right">משהו בהם קסם לי רבות</div><div align="right">המוזיקה הספק תמימה-ספק מתחכמת שבתה אותי במהרה</div><div align="right">והלחנים הקליטים שלהם התנגנו לי בראש ימים שלמים</div><div align="right">וגרמו לי לרצות לנסות לשרוק, למרות שאני ממש גרוע בזה</div><div align="right"></div><div align="right">.בימים אלו הם הוציאו את הסינגל הראשון שלהם לקראת אלבום בלייבל התו השמיני לבית האוזן השלישית</div><div align="right">השיר המתקתק/מריר הוא בהחלט אחת הבחירות הטובות ביותר שנעשו בהוצאת סינגל ראשון לעולם הגלגל"צי שאנחנו חיים בו, עם הפארודיות הדפנה קינן-יות והלחנים העוגייתיים שגורמים לנענועי עכוז מרובים.</div><div align="right"><p></p></div><div align="right">.בהחלט החלטה נבונה</div><div align="right"></div><div align="right">את השיר בביצוע מחודש ואקסטרה מקפיץ עם חצוצרות אפשר למצוא <a href="http://www.oogiot.com/">באתר ההולך וקטן של העוגיות</a></div><div align="right">והוא ניתן להאזנה אחרי הרכבת פאזל משעשע וקצר</div><div align="right">-זה נהיה מעיק אם רוצים לשמוע את זה כל יום, אבל בשביל זה אני פה</div><div align="right"><p></p></div><div align="right"></div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=2d687cbdcd9a574fa8a403db59baa167b81421c6">דפנה והעוגיות- דפנה פיק</a></div><div align="right">גרסא ישנה, להורדה</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114995094813100997?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1149193931119566232006-06-01T21:39:00.000+03:002006-06-01T23:34:44.353+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/1600/HBDs.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/400/HBDs.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right"></div><div align="right">.כבר שבוע ששום דבר לא מרגש אותי</div><div align="right">.שום שיר חדש, אלבום חדש, או אמן חדש לא הצליחו להביא אותי להתעניינות מינימלית בשבוע האחרון</div><div align="right">.מצב מבאס</div><div align="right">;היום עשיתי סדר באלבומים שלי, לקראת חלוקה <a href="http://hasharat.co.il/html/forumkick.php?id=7">בפורום מלחמת השחרור</a> בשרת העיוור</div><div align="right">יוזמה יחסית חדשה, שבאה לעודד אנשים תמימים לתת את האלבומים שאין להם שימוש בהם ללא שום תמורה, סתם בשביל ההרגשה הטובה בפנים, שזה יילך למישהו שבאמת רוצה את זה, ויהנה מזה הרבה יותר מכם.</div><div align="right"></div><div align="right">-בין נבירות מתמשכות באלבומים חסרי תועלת כמו אביב גפן, דן תורן ויהודה פוליקר, מצאתי אלבום שכמעט ונשכח מזכרוני</div><div align="right">.מנועים שקטים של אסף אמדורסקי</div><div align="right">.אחת מיצירות המופת של המוזיקה הישראלית בשנים האחרונות, ואחד האלבומים האהובים עליי מכל הזמנים</div><div align="right">.הקפצתי אותו למערכת שלי, לשמיעה ממושכת</div><div align="right">מדהים כמה 11 שירים יכולים לעשות לבן אדם, כמה זכרונות עלו לי לראש, כמה רגשות התערבבו זה בזה תוך האזנה לכל צליל שיוצא מחתיכת האלומיניום המקושטת.</div><div align="right">.לא אתחיל להתפלסף בקשר לאלבום כולו, מכיוון שרבים וטובים עשו זאת לפניי, ולי אין דבר להוסיף להם</div><div align="right">.רק אומר שמעטים האלבומים שהצליחו לגעת בי ברמה כזו, ולהיות רלוונטים מרגע שהגיעו לידיי ועד היום</div><div align="right"></div><div align="right">האלבום כולו מתאפיין בקו מאוד אינטימי ומרגש, כאשר רוב השירים לא מאפילים אחד על השני, אלא יוצרים הרמוניה סוחפת שמשאירה את המאזין מרותק לכל 48 הדקות ו-41 השניות של מנועים שקטים.</div><div align="right"></div><div align="right">-לאחר מחשבה מרובה, בחרתי שיר אחד שלדעתי מייצג את האלבום בכבוד</div><div align="right">."זהו גם השיר החותם את האלבום, ומתהדר בשם "אהבה</div><div align="right">,השיר מתעטף בתחושה חורפית עם מגע אלקטרוני, כאילו מחממת אותך אחרי ריצה ארוכה בגשם עד האוטובוס שכמעט ברח</div><div align="right">ההתנשפות המהירה להסדיר את הנשימה, וההתמזגות של החום הבוקע מהמזגן ביחד עם הרטיבות שעל המעיל, על הפנים, בתוך הנעליים...</div><div align="right"></div><div align="right">לא אכביר במילים, מכיוון שזה מסוג השירים שהניתוח שלו ישתלשל לאורך 3 עמודי פוליו לפחות</div><div align="right">-ליידיז אנד ג'נטלמן</div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=9bf80d091a35c28e9ac9378c100240a0a1a3d5f3">אהבה</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114919393111956623?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1148511406078589122006-05-25T00:08:00.000+03:002006-05-25T02:06:48.930+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/1600/ice.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/320/ice.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right">-דווקא בתקופות כאלו, כשהכל כביכול מסתדר</div><div align="right">...מסיים י"ב, יוצא מהבית, מקבל מצלמה</div><div align="right">דווקא בתקופות כאלו אני נתקף דכאונות קטנים</div><div align="right">.דכאונות לילה, אני קורא להם, כי הם שורים עליי רק כשאני לבד עם עצמי, באמצע הלילה</div><div align="right">.אני נזכר בתקופות הרבה פחות טובות שלי, בתקריות שקרו השנה, ובשאר מטעמים שהרסו לי את החיים, או ככה חשבתי אז</div><div align="right">.אפילו יש לו פלייליסט, לדכאון הזה</div><div align="right">.פלייליסט מלא ברצועות כואבות, שהאזנה ממושכת אליהן משתווה לסגפנות אצל הקתולים</div><div align="right">(לא סתם אני מתייחס אליהן כאל "רצועות" פה)<br /></div><div align="right"></div><div align="right">,בשיר הבא נזכרתי רק לאחר יציאת <a href="http://hasharat.co.il/html/mag14sec838.php">פולרואיד04</a>, והאזנה לשירה המצויין של רות דולורס וייס</div><div align="right">I love this blue life of mine (להורדה בלינק של פולרואיד. בכלל, כל האוסף מצויין ומומלץ בחום).</div><div align="right">.עלה בזכרוני שיר אותו ביצעה דולורס וייס עם להקת בלובנד, בניצוחו של דויד פרץ</div><div align="right">."השיר המריר חזר לתודעתי, ומאז נמצא בראש אותו הפלייליסט בעל השם ההולם "דכאון לילה<br /></div><div align="right">.התופים העדינים הפותחים את השיר מכינים את המאזין לרוגע העצוב שהולך ומתחזק לכל אורך השיר</div><div align="right">קולה של וייס, אשר תמיד מתקשר אצלי לעצב, פוצח בבכי חרישי, והמילים מתנגנות לאיטן, מחטאות את הפצעים באלכוהול שורף.</div><div align="right">הזעקה בפזמון תמיד חודרת עמוק, והשאלה החוזרת על עצמה לכל אורך השיר "למה זה מרגיש כל כך לבד?" גורמת לי להזדהות עמוקה עם כל התוכן.</div><div align="right">.ואז מגיעה החצוצרה</div><div align="right">החצוצרה הבודדת, אשר לדעתי חזקה יותר מכל שאר האלמנטים בשיר, מהדהדת כמילותיה האחרונות של וייס-</div><div align="right">.כשהלילה יורד</div><div align="right">כאילו החצוצרה הזו עומדת על גשר באמצע הלילה, ומנגנת.</div><div align="right">.מנגנת כי זה כל מה שהיא טובה בו, כי זה מה שמרחיק את החושך</div><div align="right">-ואז היא חוזרת, כמקודם, על המנטרות של השיר</div><div align="right">...בלי כאב לב, בלי אשמה, בלי חרטה, בלי מחנק</div><div align="right">.אם תגיד אותם מספיק, אולי ייהפכו לאמת</div><div align="right">.אם תאזינו לשיר הזה מספיק, אולי תשתכנעו<br /></div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=d1a8bde67711b3b6d527fb31d6327fe07622093f">בלובנד ורות דולורס וייס- כשהלילה יורד</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114851140607858912?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1148221090206418412006-05-21T16:55:00.000+03:002006-05-21T20:38:49.373+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/1600/2006_0520Image0022.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/320/2006_0520Image0022.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right">.לאחרונה יצא לי לנסוע ברכבים לא מעט</div><div align="right">.תמיד מהמושב האחורי</div><div align="right">.החלטתי שהפוסט הבא יכלול את אחד השירים שדנים בנושא, מאחר ויש ברשותי כמה וכמה מאלו</div><div align="right">.לאחר שמיעה ממושכת, החלטתי שלא אוכל לבחור שיר אחד, ולכן אצור פה מעין מיני-מיקסטייפ של נסיעה במושב האחורי</div><div align="right">ארבעת השירים הבאים מייצגים לי היבטים שונים של הנסיעה, בין אם זו נסיעה עם בן/בת זוג, כאשר מה שמעניין בה הוא לא הדרך, אלא הפרטנר, והאינטרקציה המעניינת הנוצרת בנסיעות.</div><div align="right">פה מצאתי שני שירים- האחד של סיוון שביט מהאלבום הראשון שלה [גילוי נאות- היא קרובת משפחה, אבל הבחירה פה הייתה אובייקטיבית לחלוטין, נשבע.], שמציג בצורה יפיפיה את הסיטואציה שנוצרת בין בני זוג בנסיעה. האינטימיות המופלאה שמלווה אותם. הרומנטיקה הנוטפת מהשיר הזה מתאימה לאותה ההרגשה האינטימית, כלי הקשת המלווים את השיר בעדינות מביאים קצת מאותה מתיקות מקסימה של אהבה.</div><div align="right">באותו איזור נמצא שיר נפלא של להקת סטיבן ספיקס. אמנם הוא מנקודת מבטו של הנהג, אך זו מופנית שוב ושוב לכיוון הכיסא הקרוב אליו, בו יושבת בחורת חלומותיו. לכל אורך השיר הגיטרה ונגיעות הפסנתר מלווים את הסולן, בזמן שהוא מתפעל מכל פרט ופרט באותה הבחורה. סולו הבונגו לקראת הסוף ממחיש בצורה מקסימה את המצב שלו. נוגע-לא-נוגע. רוצה, אבל לא יכול</div><div align="right"><br />.</div><div align="right">או אולי זו נסיעה לשום מקום, רק כדי להשכיח כאב או אובדן. לא להתמודד עם הסביבה, אלא לשקוע בנופים המרצדים, בשמיים הסטטיים, בשלווה המדומה שנוצרת כל עוד הרכב נמצא בתנועה.</div><div align="right">הדוגמא האולטימטיבית היא זו של להקת הארקייד פייר. הלהקה המורבידית יצרה כאן בלדה מדהימה המשתרעת על כמעט שש וחצי דקות מקסימות, ובעזרת ההרכב רב הנגנים מצליחה להעביר את ההרגשה של נסיעה חסרת מטרה. נסיעה נטו, בה לא נדרש מהנוסע דבר, והוא חופשי לעשות כרצונו. השיר מתחיל בצורה תמימה, ומציג את יתרונות המושב האחורי, החופש, היופי הכפרי. עם התקדמות השיר אנו מגיעים להבנה שהנסיעה הזו היא, כנראה, נסיעה להלוויה נוספת, כאשר חבר משפחה נוסף נפח את נשמתו בליל אמש. או אולי זו נסיעה ללא מטרה, רק בכדי להשכיח את היגון, את הסבל, ואת האבל. לאט לאט השיר נעשה יותר אינטנסיבי, והפסנתר העדין מתחילתו מתחלף באוסף כלים אגרסיביים, המנגנים את פס הקול אשר רץ במוחה של הנוסעת. לקראת סוף השיר הקולות נחלשים יותר ויותר, עד לשקט מוחלט.</div><div align="right">.היא בטח נרדמה</div><div align="right"><br /></div><div align="right"></div><div align="right">אולי זו בעצם נסיעה עם חבר קרוב, באמצע הלילה, ברוגע מוחלט, כאשר הרעש היחיד הוא הנשימות האיטיות של שניכם, וגירגורי המנוע.</div><div align="right">.להקת דת' קאב פור קיוטי הוציאו ב2003 שיר המתאים לפרופיל זה בצורה מושלמת</div><div align="right">.הפסנתר הפותח את הרצועה הזו ומלווה אותה לכל אורכה, מנגן איתו גם את קצב הנסיעה</div><div align="right">.הכביש ריק. האור היחיד הינו זה הבוקע מפנסי המכונית. שקט מוחלט</div><div align="right">.כבר מאוחר, אבל לא ישנים. מכיסא הנוסע מסתכל החוצה, מחפש כוכבים</div><div align="right">.מתלוצצים, משוחחים. פשוט חברים טובים</div><div align="right">.השיר המרגיע הזה ליווה אותי בכמה וכמה נסיעות כאלו, והוכיח את עצמו בכל אחת מהן</div><div align="right"><br /></div><div align="right">בכל מקרה שלא יהיה, החשוב הוא לא היעד, אלא הדרך. המסע הקטן שאנחנו עושים עם עצמנו, עם אנשים הקרובים אלינו, או עם אנשים זרים לחלוטין [תעצרו לטרמפיסטים. לפעמים אלה אנשים נחמדים שצריכים להגיע לשיעור נהיגה.]<br /></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"><p></p></div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=c39d8e3f2170b923101a2ee4dc5e2ff1a95957d4">סיוון שביט- נשקי אותי</a> </div><div align="right"><p></p></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=8bb5d46ff0d87d4cf3bd60e8ca5a31bc36d347ff">Stephen speaks- Passenger seat</a></div><div align="right"><p><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=0ce4dba1164f9dc6a8430d3b77d6ce991203f90a">The arcade fire- In the back seat</a></p><p><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=c58c5fe10ee6666d8621d02cc2365a91902fc3c5">Death cab for cutie- Passenger seat</a></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114822109020641841?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1147601958805043972006-05-14T12:42:00.000+03:002006-05-14T14:36:58.880+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/1600/thedoor.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/320/thedoor.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right">,אני לא חסיד גדול של סאונד לטיני</div><div align="right">..אולי כי לא יצא לי להתעמק בו יותר מידי</div><div align="right">את השיר הנבחר של הפוסט הזה שמעתי במקרה בליל קיץ חמים לפני כמה חודשים, בערוץ 24</div><div align="right">.משהו בו קסם לי, אבל לא התעמקתי בדבר</div><div align="right">.במהלך החודשים הבאים, הזדמן לי לראות את הקליפ המדובר מספר פעמים, אך כל חיפוש שביצעתי אחריו עלה בתוהו</div><div align="right">לפני שבוע נכנסתי לפורום מוזיקה ישראלית בתפוז, ולהפתעתי התגלתה מולי מודעה ובה לינק לאתר שממנו אפשר להשיג את השיר, ואף מספר אחרים מבית היוצר של אותה הלהקה.</div><div align="right">.לצערי, שאר השירים שניתנו לשמיעה לא השתוו להוא שחיפשתי, אך לפחות עכשיו הוא יושב לי בבטחה על הכונן הקשיח<br /></div><div align="right">.השיר מאופיין בגיטרות לטיניות קלאסיות, המלוות בתיפוף מגמתי, וקלידים עדינים מפעם לפעם</div><div align="right">.הסולן זורק כמה מילים לטיניות, וממשיך באנגלית, מתאר בפרטי פרטים את התקדמות העלילה</div><div align="right">לאט לאט השיר סוחף אותך לאותה ההתרחשות עליה הוא מדבר, מחמם את האווירה, והגיטרות נהיות אינטנסיביות יותר, חדות יותר, וקולו של הסולן גורם לך להאמין שבאמת הכל בסדר, הכל</div><div align="right">alright.<br /></div><div align="right">זהו בהחלט שיר לקיץ חם</div><div align="right">.לשבת על המרפסת, לספוג את השרקייה לפנים, ולהאזין לשיר הזה</div><div align="right">והכל יהיה</div><div align="right">alright<br /><br /><br /></div><div align="right">.בימים אלו אני מחפש פתרונות יצירתיים להעלאת קבצים</div><div align="right">אם יש לם רעיונות, הצעות, או סתם בא לכם להגיד שמה שיש כרגע זה חרא</div><div align="right">שלשלו הודעה אל תיבת הדואר האלקטרוני שלי.</div><div align="right"><p><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=15c86cd10f5b614e41a6213afcb93cf650ed97b9">Amiram inc- Alright</a></p></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114760195880504397?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1146946195632019242006-05-06T22:42:00.000+03:002006-05-06T23:09:55.643+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/1600/family.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/320/family.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right">.ביום הזכרון השנה קרה משהו מאוד יפה בארץ</div><div align="right">.עשרה דברים יפים, בעצם</div><div align="right">"<a href="http://glz.msn.co.il/glz/guide/nahafoch+leshir/202D261D9D9B469A84B8EA1E283A8DF1.htm">עוד מעט נהפוך לשיר</a>"</div><div align="right">.פרוייקט של גל"צ בו אמנים ישראלים הלחינו שירים של חללי צה"ל</div><div align="right">את השידור החי לא שמעתי, אך הגיעה לידי הקלטה של השיר "פעמונים" שאותו כתבה רב טוראי עינב רוגל ז"ל, ומבצעים אותו כמה מחברי פרוייקט מטרופולין הנהדר, ונתפסתי אליו מהשמיעה הראשונה.</div><div align="right"><p><p></p></div><div align="right">ההפקה המעולה של עופר מאירי בשיר הזה מכניסה את המאזין למעין מצב הלם לכל אורכו, עם קטעי קריאה מצמררים של אפרת גוש, שירה נוגה של רוני אלטר, ובעיקרון הפעמונים.</div><div align="right">.הפעמונים הכובשים בפזמון, פעמוני כנסייה שאצלי מעוררים יותר מידי דברים</div><div align="right">.הפעמונים שכאילו מודיעים על מוות של אדם, וכמה רגעים מאוחר יותר על חתונה, כאילו כדי לבלבל</div><div align="right">החזרה של המשפט היחיד הזה לכל אורך הפזמונים, כמו איזו מנטרה מורבידית, עוררה אצלי סערת רגשות שהובילה עד לשתיקה באמצע.</div><div align="right">.השתיקה מרטיטת העצבים שלפני הסערה, הסערה של פעמוני הכנסייה ההם, הרמוניה מבורכת של כלי נגינה</div><div align="right">.והסיום הזה, כאילו זה עוד לא נגמר</div><div align="right">.כאילו יש עוד פרק</div><div align="right">.פעמונים אחרונים שמכריזים על משהו לא מוגדר</div><div align="right">?חגיגה</div><div align="right">?מוות</div><div align="right"><p><p></p></div><div align="right">.תחליטו אתם</div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=67f13ff3b62ad5c7ec9e964ff84e3e62d47b7459">מטרופולין- פעמונים</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114694619563201924?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1146606862474243122006-05-02T23:54:00.000+03:002006-05-05T20:19:56.650+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/1600/58.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/320/58.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right">.שקט</div><div align="right">.רגוע</div><div align="right">.מקסים</div><div align="right">.אלה שלוש המילים שאני הייתי בוחר כדי לתאר את השיר הזה</div><div align="right"></div><div align="right">.שיר זריחה מושלם</div><div align="right">.מתחיל לאט, בשקט, במקצב רגוע ומהפנט שמצאתי את עצמי נוקש לעצמי ימים</div><div align="right">.והקלידים מתחילים ללטף לאט לאט יוצרים את האוירה, והקול של חוזה גונזלס שאני כל כך אוהב מופיע, ושר כמו לעצמו, ולי</div><div align="right">.והגיטרה שלו מופיעה, ועושה את מה שרק היא יודעת לעשות</div><div align="right">.בליווי חצוצרות שמתריעות על זריחת החמה, על התחלה של יום חדש</div><div align="right">.ומול העיניים מופיעים השמיים של הבוקר, שהופכים מכחול עמוק לתכלת רגוע</div><div align="right">.האויר עוד קריר, אבל פשוט יודעים שהכל יהיה בסדר</div><div align="right"><p></p></div><div align="right">.השיר הזה מצליח להרגיע אותי כל פעם מחדש</div><div align="right"></div><div align="right">.יש פשטות מקסימה בשיר הזה, בלי מערכות תופים מפלצתיות, אבל גם לא פשטות-יתר</div><div align="right">.פשוט איזון טוב, שמצליח להפוך את השיר הזה למשהו אחר</div><div align="right">.חדש, אבל לא חדש מידי</div><div align="right">.קלאסי, אבל לא קלאסי מידי</div><div align="right">.הייתי משווה את הגיטרה של גונזלס לאנדרה סגובייה, אם זה לא היה יומרני יתר על המידה</div><div align="right">.אבל משהו בו מצליח לכבוש אותי פעם אחר פעם</div><div align="right">.בשיתוף הפעולה הזה עם הרכב זירו7, הם מצליחים ליצור משהו חדש</div><div align="right">.שילוב בין גיטרה לסינתיסייזר, בין פשטות למורכבות, שילוב מנצח</div><div align="right"><p></p></div><div align="right">.כל מה שנשאר לכם הוא להוריד את השיר, ולחכות לזריחה</div><div align="right"></div><div align="right"><p></p></div><div align="right">?זוכרים את עניין הלינק הישיר</div><div align="right">.שכחו ממנו</div><div align="right">.ספרד-איט בקאמבק קטלני</div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=7eb4f50907261dd4b775ecf1bfd8734770bb76bc">Zero 7 &amp; Jose Gonzales-Today</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114660686247424312?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1146261473486987022006-04-29T00:03:00.000+03:002006-04-29T11:00:24.933+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/1600/paint.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/320/paint.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right">.בכל נסיעה שלי לירושלים אני נתקף מסורתיות</div><div align="right">.לאו דווקא במובן של חבישת כיפה ואי אכילת חזיר, אלא בהשקפות המוזיקליות שלי</div><div align="right">.המזל הוא, שאני לא נוסע לירושלים תכופות, כי בוודאי הייתי משתגע</div><div align="right">לקראת כל נסיעה שכזו, אני מתהדר בפלייליסט שאותו אני מכנה במקוריות "הפלייליסט הירושלמי", והוא מורכב משירים שנכתבו והולחנו בהשראת אותה עיר, המאפשרים להביט אל מחוץ לחלון על חיי היומיום המתנהלים בחוץ, ולקשט אותם בעיטורים מוזיקליים, סלסולים, ואפרוריות ירושלמית אורגינלית.</div><div align="right">,(אבל יש שיר שפרץ מאותו פלייליסט שאני מעלה להולדן הנאמן (הולדן וובסטר, נגן המפ3 שלי</div><div align="right">.וחדר עמוק אל תוך פלייליסטים אחרים שמלווים אותי בתקופות שונות ומשונות</div><div align="right">.שחרחורת</div><div align="right">.השיר הזה בוצע בעשרות גרסאות, ובעצם הכרתי אותו דרך אחינועם ניני, אך הופתעתי לגלות אותו ב"ביקיני 2", בביצוע יפהפה</div><div align="right">.השיר הזה צמח מתרבות הלדינו, ורבים וטובים כיסו אותו, בין היתר גליקריה, שלמה בר, ואסתר עופרים</div><div align="right">מה שמעלה תהיה טבעית- אם השיר הנ"ל מזוהה כל כך עם אמנים מזרחיים, מה משך את קרני פוסטל וחיים לרוז להתעמת עמו?</div><div align="right">.התשובה, כמובן, בגוף השאלה</div><div align="right">באלבומם הראשון, הראו לרוז ופוסטל זיקה מזרחית בשיריהם, הבאה לידי ביטוי בעיקר ב"יאללה יאללה" ו"נרגס" הטורקי, שני שירים שבתחילה הבעתי מהם הסתייגות, אך עם הזמן הבנתי את הייחוד שבהם.</div><div align="right">אז מן הסתם שהאתגר הבא לצמד יהיה להתמודד עם קלאסיקה כמו שחרחורת, ולהביא לתוכה את אותם מוטיבים שהופכים את ביקיני למה שהם.</div><div align="right">הביצוע של ביקיני נותן לשיר נגיעות אלקטרוניות, כלי הקשה יחודיים, ואווירה ירושלמית מאובקת, בעזרת קלרינט או בייבי סקסופון, כינור וצ'לו, המשתלבים בצורה מושלמת עם האלקטרוניקה, כמו משלימים אותה, ומאחדים מוזיקה מסורתית עם מודרנית בהרמוניה לא צפויה.</div><div align="right">.אין תיאור שאוכל לתת לשיר זה שיעשה עמו צדק, לכן אכוון אתכם אל הלינק, ותשפטו בעצמכם</div><div align="right"> </div><div align="right"></div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=42aac3e7125c3ded95c8aa10da1f71ef77bb334b">ביקיני / שחרחורת</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114626147348698702?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1145949234060100452006-04-25T09:28:00.000+03:002006-04-25T22:54:47.523+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/1600/bagpipes.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/320/bagpipes.jpg" border="0" /></a><br /><div align="right">(הפנו את תשומת ליבי שקוראים לא רשומים לא יכולים להגיב. שיניתי את זה)</div><div align="right"></div><div align="right">.רעש</div><div align="right">.קקופוניה כמעט</div><div align="right">.זה סוחף כמו נדנדה, כאילו פספסתי חלק בהתחלה</div><div align="right">.ממכר, ממסטל, בדיוק מה שהייתי צריך</div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right">.ואז פתאום שקט</div><div align="right">.והקול שלה מופיע, מרגיע</div><div align="right">,אבל לא יותר מידי</div><div align="right">.כי המילים נספגות בכל הגוף, והמיתרים, הגיטרות, הקונטרבס, האורגן, כולם משתפים פעולה מסביב לאותו קול</div><div align="right">.לא מעפילים עליו, אבל גם לא נעלמים בעצמם</div><div align="right">.והמוזיקה מתקדמת, והקול מתחזק, והמילים חוזרות על עצמן כמו מעין מנטרה</div><div align="right">,ואז נחלש לאט לאט</div><div align="right">.חוזר לנקודת ההתחלה</div><div align="right">.ונעלם</div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right">.בשמיעה ראשונה אפרת בן צור נשמעה לי כמו פארודיה</div><div align="right">.בחורה יפה עם קול דקיק, מהסוג שלא שומעים כל יום</div><div align="right">.זה נשמע לי כאילו מפיק משועמם שיחק עם הפיץ' (גובה הטון) של איזה שיר לא מוצלח שהתגלגל לו באולפן</div><div align="right">.אבל כשעוצרים רגע ומסתכלים על התכנים באלבום הראשון שלה, מגלים עומק שלאחר מכן קשה מאוד להתעלם ממנו</div><div align="right">.כמו ילדה קטנה ומאנית-דיפרסיבית, היא מוכנה לצלול למים, לעלות לשמיים, ולשכב על הרצפה</div><div align="right"></div><div align="right">לפני חצי שנה נתקלתי באלבום "צוללת" באיזו חנות אילתית זולה, אך במקום זאת קניתי את האלבום הראשון של ביקיני, שאצלי בבית כבר נשחק עד מצב שהמערכת לא זיהתה אותו יותר, או לחלופין, נאנחה מייאוש כששמעתי אותו שוב</div><div align="right">."המוכר זיהה את ההתלבטות שלי, ולקראת יציאתי מהחנות התחיל לזמזם לעצמו את השיר "אני אחכה</div><div align="right">.אותו אחד שיצורף לפוסט זה</div><div align="right">.באותו זמן עוד לא ידעתי איזה שיר זה היה, אבל זמזמתי אותו כל הדרך הביתה</div><div align="right">.אחת עשרה שעות </div><div align="right">בשלב מסויים זה נעשה בלתי-נסבל, והייתי מוכרח לברר איזה שיר אני שר כבר יומיים</div><div align="right">.אחרי קצת בירורים עם מביני דבר, הבנתי את הזמזום הפתאומי של אותו מוכר, ושבוע לאחר-מכן כבר זמזמתי שיר אחר</div><div align="right">.מאותו אלבום, כמובן</div><div align="right">.לעזאזל עם העקביות שלי</div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=74f81fee721564c5dc2da30525806f2ada86a0f7">אפרת בן-צור/אני אחכה</a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114594923406010045?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-26732259.post-1145715799488088132006-04-22T17:02:00.000+03:002006-04-22T18:49:33.903+03:00<a href="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/1600/????????.jpg"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 259px; CURSOR: hand; HEIGHT: 320px; TEXT-ALIGN: center" height="349" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/46/2801/320/%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F%3F.jpg" width="300" border="0" /></a><br /><div align="right">לפני זמן רב, בקיבוץ נידח בצפון הארץ<br />קיבלתי לידיי אלבום של להקה שהכרתי רק מעולם המושגים של אחותי.<br />רדיו-משהו, קראו להם, אם אני לא טועה.<br />הקדשתי לאלבום שמיעה או שתיים, והוא הושלך כלאחר יד לפינה חשוכה של מגירה חשוכה.<br />כמה שנים מאוחר יותר, קיבלתי אלבום נוסף של אותה להקה עלומת שם.<br />הוא הזכיר לי את אותו אלבום אשר עדיין שכב לו במגירה, קבור מתחת לאלבומים נוספים שקיבלתי והאזנתי להם פעמיים.<br />הייתי ילד נוראי מבחינה מוזיקלית. לא הערכתי שום דבר שנתנו לי, והעדפתי להתעסק בעניינים אחרים מאשר במוזיקה.<br />בכל מקרה, באותו שבוע האזנתי לאלבום החדש, והוא שבה אותי.<br />הוא נחשב לגרוע ביותר שלהם, אבל משהו בו לא הרפה ממני.<br />הוצאתי את האלבום ההוא מהמגירה, זה שכבר לא יכולתי לראות את שמו מעבר לשכבות האבק אשר התאספו עליו, והאזנתי גם לו.<br />באותה האזנה התחוור לי, שאמנם זה לקח לי הרבה זמן, והרבה אלבומי איכות מצאו עצמם אל חדרה של אחותי הגדולה, בטוענה ש"לא תודה, בפח שלי יש מספיק זבל",<br />אבל אני אוהב מוזיקה.<br />מאוד, אפילו.</div><div align="right">הלהקה הזו היא, כמובן, רדיוהד.</div><div align="right">והשיר שאפתח איתו, הוא החביב עליי מהילד א', ונושא את אותו השם.</div><div align="right"></div><div align="right"><a href="http://www5.spread-it.com/dl.php?id=ce4f3598295d45d6e278fc0a650fee09699744c0">http://www5.spread-it.com/dl.php?id=ce4f3598295d45d6e278fc0a650fee09699744c0</a></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right"></div><div align="right">תהנו!</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/26732259-114571579948808813?l=ologist.blogspot.com' alt='' /></div>ologisthttp://www.blogger.com/profile/17042766806113242449noreply@blogger.com0