Opening credits
לפני זמן רב, בקיבוץ נידח בצפון הארץ
קיבלתי לידיי אלבום של להקה שהכרתי רק מעולם המושגים של אחותי.
רדיו-משהו, קראו להם, אם אני לא טועה.
הקדשתי לאלבום שמיעה או שתיים, והוא הושלך כלאחר יד לפינה חשוכה של מגירה חשוכה.
כמה שנים מאוחר יותר, קיבלתי אלבום נוסף של אותה להקה עלומת שם.
הוא הזכיר לי את אותו אלבום אשר עדיין שכב לו במגירה, קבור מתחת לאלבומים נוספים שקיבלתי והאזנתי להם פעמיים.
הייתי ילד נוראי מבחינה מוזיקלית. לא הערכתי שום דבר שנתנו לי, והעדפתי להתעסק בעניינים אחרים מאשר במוזיקה.
בכל מקרה, באותו שבוע האזנתי לאלבום החדש, והוא שבה אותי.
הוא נחשב לגרוע ביותר שלהם, אבל משהו בו לא הרפה ממני.
הוצאתי את האלבום ההוא מהמגירה, זה שכבר לא יכולתי לראות את שמו מעבר לשכבות האבק אשר התאספו עליו, והאזנתי גם לו.
באותה האזנה התחוור לי, שאמנם זה לקח לי הרבה זמן, והרבה אלבומי איכות מצאו עצמם אל חדרה של אחותי הגדולה, בטוענה ש"לא תודה, בפח שלי יש מספיק זבל",
אבל אני אוהב מוזיקה.
מאוד, אפילו.
קיבלתי לידיי אלבום של להקה שהכרתי רק מעולם המושגים של אחותי.
רדיו-משהו, קראו להם, אם אני לא טועה.
הקדשתי לאלבום שמיעה או שתיים, והוא הושלך כלאחר יד לפינה חשוכה של מגירה חשוכה.
כמה שנים מאוחר יותר, קיבלתי אלבום נוסף של אותה להקה עלומת שם.
הוא הזכיר לי את אותו אלבום אשר עדיין שכב לו במגירה, קבור מתחת לאלבומים נוספים שקיבלתי והאזנתי להם פעמיים.
הייתי ילד נוראי מבחינה מוזיקלית. לא הערכתי שום דבר שנתנו לי, והעדפתי להתעסק בעניינים אחרים מאשר במוזיקה.
בכל מקרה, באותו שבוע האזנתי לאלבום החדש, והוא שבה אותי.
הוא נחשב לגרוע ביותר שלהם, אבל משהו בו לא הרפה ממני.
הוצאתי את האלבום ההוא מהמגירה, זה שכבר לא יכולתי לראות את שמו מעבר לשכבות האבק אשר התאספו עליו, והאזנתי גם לו.
באותה האזנה התחוור לי, שאמנם זה לקח לי הרבה זמן, והרבה אלבומי איכות מצאו עצמם אל חדרה של אחותי הגדולה, בטוענה ש"לא תודה, בפח שלי יש מספיק זבל",
אבל אני אוהב מוזיקה.
מאוד, אפילו.
הלהקה הזו היא, כמובן, רדיוהד.
והשיר שאפתח איתו, הוא החביב עליי מהילד א', ונושא את אותו השם.
תהנו!
posted by ologist at 4/22/2006 05:02:00 PM
0 Comments:
Post a Comment
<< Home