Saturday, April 29, 2006

Ladino Style


.בכל נסיעה שלי לירושלים אני נתקף מסורתיות
.לאו דווקא במובן של חבישת כיפה ואי אכילת חזיר, אלא בהשקפות המוזיקליות שלי
.המזל הוא, שאני לא נוסע לירושלים תכופות, כי בוודאי הייתי משתגע
לקראת כל נסיעה שכזו, אני מתהדר בפלייליסט שאותו אני מכנה במקוריות "הפלייליסט הירושלמי", והוא מורכב משירים שנכתבו והולחנו בהשראת אותה עיר, המאפשרים להביט אל מחוץ לחלון על חיי היומיום המתנהלים בחוץ, ולקשט אותם בעיטורים מוזיקליים, סלסולים, ואפרוריות ירושלמית אורגינלית.
,(אבל יש שיר שפרץ מאותו פלייליסט שאני מעלה להולדן הנאמן (הולדן וובסטר, נגן המפ3 שלי
.וחדר עמוק אל תוך פלייליסטים אחרים שמלווים אותי בתקופות שונות ומשונות
.שחרחורת
.השיר הזה בוצע בעשרות גרסאות, ובעצם הכרתי אותו דרך אחינועם ניני, אך הופתעתי לגלות אותו ב"ביקיני 2", בביצוע יפהפה
.השיר הזה צמח מתרבות הלדינו, ורבים וטובים כיסו אותו, בין היתר גליקריה, שלמה בר, ואסתר עופרים
מה שמעלה תהיה טבעית- אם השיר הנ"ל מזוהה כל כך עם אמנים מזרחיים, מה משך את קרני פוסטל וחיים לרוז להתעמת עמו?
.התשובה, כמובן, בגוף השאלה
באלבומם הראשון, הראו לרוז ופוסטל זיקה מזרחית בשיריהם, הבאה לידי ביטוי בעיקר ב"יאללה יאללה" ו"נרגס" הטורקי, שני שירים שבתחילה הבעתי מהם הסתייגות, אך עם הזמן הבנתי את הייחוד שבהם.
אז מן הסתם שהאתגר הבא לצמד יהיה להתמודד עם קלאסיקה כמו שחרחורת, ולהביא לתוכה את אותם מוטיבים שהופכים את ביקיני למה שהם.
הביצוע של ביקיני נותן לשיר נגיעות אלקטרוניות, כלי הקשה יחודיים, ואווירה ירושלמית מאובקת, בעזרת קלרינט או בייבי סקסופון, כינור וצ'לו, המשתלבים בצורה מושלמת עם האלקטרוניקה, כמו משלימים אותה, ומאחדים מוזיקה מסורתית עם מודרנית בהרמוניה לא צפויה.
.אין תיאור שאוכל לתת לשיר זה שיעשה עמו צדק, לכן אכוון אתכם אל הלינק, ותשפטו בעצמכם

Tuesday, April 25, 2006

Humming Buzz


(הפנו את תשומת ליבי שקוראים לא רשומים לא יכולים להגיב. שיניתי את זה)
.רעש
.קקופוניה כמעט
.זה סוחף כמו נדנדה, כאילו פספסתי חלק בהתחלה
.ממכר, ממסטל, בדיוק מה שהייתי צריך
.ואז פתאום שקט
.והקול שלה מופיע, מרגיע
,אבל לא יותר מידי
.כי המילים נספגות בכל הגוף, והמיתרים, הגיטרות, הקונטרבס, האורגן, כולם משתפים פעולה מסביב לאותו קול
.לא מעפילים עליו, אבל גם לא נעלמים בעצמם
.והמוזיקה מתקדמת, והקול מתחזק, והמילים חוזרות על עצמן כמו מעין מנטרה
,ואז נחלש לאט לאט
.חוזר לנקודת ההתחלה
.ונעלם
.בשמיעה ראשונה אפרת בן צור נשמעה לי כמו פארודיה
.בחורה יפה עם קול דקיק, מהסוג שלא שומעים כל יום
.זה נשמע לי כאילו מפיק משועמם שיחק עם הפיץ' (גובה הטון) של איזה שיר לא מוצלח שהתגלגל לו באולפן
.אבל כשעוצרים רגע ומסתכלים על התכנים באלבום הראשון שלה, מגלים עומק שלאחר מכן קשה מאוד להתעלם ממנו
.כמו ילדה קטנה ומאנית-דיפרסיבית, היא מוכנה לצלול למים, לעלות לשמיים, ולשכב על הרצפה
לפני חצי שנה נתקלתי באלבום "צוללת" באיזו חנות אילתית זולה, אך במקום זאת קניתי את האלבום הראשון של ביקיני, שאצלי בבית כבר נשחק עד מצב שהמערכת לא זיהתה אותו יותר, או לחלופין, נאנחה מייאוש כששמעתי אותו שוב
."המוכר זיהה את ההתלבטות שלי, ולקראת יציאתי מהחנות התחיל לזמזם לעצמו את השיר "אני אחכה
.אותו אחד שיצורף לפוסט זה
.באותו זמן עוד לא ידעתי איזה שיר זה היה, אבל זמזמתי אותו כל הדרך הביתה
.אחת עשרה שעות
בשלב מסויים זה נעשה בלתי-נסבל, והייתי מוכרח לברר איזה שיר אני שר כבר יומיים
.אחרי קצת בירורים עם מביני דבר, הבנתי את הזמזום הפתאומי של אותו מוכר, ושבוע לאחר-מכן כבר זמזמתי שיר אחר
.מאותו אלבום, כמובן
.לעזאזל עם העקביות שלי

Saturday, April 22, 2006

Opening credits


לפני זמן רב, בקיבוץ נידח בצפון הארץ
קיבלתי לידיי אלבום של להקה שהכרתי רק מעולם המושגים של אחותי.
רדיו-משהו, קראו להם, אם אני לא טועה.
הקדשתי לאלבום שמיעה או שתיים, והוא הושלך כלאחר יד לפינה חשוכה של מגירה חשוכה.
כמה שנים מאוחר יותר, קיבלתי אלבום נוסף של אותה להקה עלומת שם.
הוא הזכיר לי את אותו אלבום אשר עדיין שכב לו במגירה, קבור מתחת לאלבומים נוספים שקיבלתי והאזנתי להם פעמיים.
הייתי ילד נוראי מבחינה מוזיקלית. לא הערכתי שום דבר שנתנו לי, והעדפתי להתעסק בעניינים אחרים מאשר במוזיקה.
בכל מקרה, באותו שבוע האזנתי לאלבום החדש, והוא שבה אותי.
הוא נחשב לגרוע ביותר שלהם, אבל משהו בו לא הרפה ממני.
הוצאתי את האלבום ההוא מהמגירה, זה שכבר לא יכולתי לראות את שמו מעבר לשכבות האבק אשר התאספו עליו, והאזנתי גם לו.
באותה האזנה התחוור לי, שאמנם זה לקח לי הרבה זמן, והרבה אלבומי איכות מצאו עצמם אל חדרה של אחותי הגדולה, בטוענה ש"לא תודה, בפח שלי יש מספיק זבל",
אבל אני אוהב מוזיקה.
מאוד, אפילו.
הלהקה הזו היא, כמובן, רדיוהד.
והשיר שאפתח איתו, הוא החביב עליי מהילד א', ונושא את אותו השם.
תהנו!